בריאות האישה

גורמים לנפיחות בדגדגן שלא נגמרת •

כן, נשים יכולות גם לחוות זקפה, כלומר נפיחות של הדגדגן עקב גירוי מיני. עם זאת, זקפה ממושכת בנשים או הנקראת פריאפיזם דגדגן הוא מצב נדיר המתרחש כאשר זקפה ארוכה של דגדגן, יותר מ-4 שעות, הופכת לכאובה.

הבדלים בזקפה ממושכת אצל נשים ואצל גברים

פריאפיזם דגדגן הוא תופעה הדומה לפריאפיזם הפין, בכך שקיימת הפרעה בזרימת הדם היוצא מחדר הזקפה. התוצאה הסופית היא שהדגדגן הופך מוגדל, נפוח ונוטה לכאוב. אך בניגוד לזקפה ממושכת של הפין, נפיחות ממושכת של הדגדגן אצל נשים אינה נחשבת כמצב חירום רפואי, שכן הסיכון לקרישי דם נמוך בהרבה. הסיכון הנמוך נובע מזרימת הדם הגדולה יותר לדגדגן בהשוואה לפין. למרות שרמת הסכנה של פריאפיזם דגדגן קטנה בהרבה, עדיין יש צורך בטיפול חירום כדי להפחית את הסימפטומים.

דוגמאות למקרים של נפיחות דגדגן ממושכת בנשים

תיק 1

על פי מקרה שפורסם ב כתב העת הבינלאומי למיילדות וגינקולוגיה בשנת 2006, אישה בת 24 שמעולם לא הייתה בהריון פיתחה נפיחות בדגדגן במשך יותר משבועיים. תסמינים אלו מופיעים בהדרגה, מבלי להיות מלווים בפעילות מינית.

מלבד כאבים במתן שתן, אין לו תסמינים אחרים. לא הייתה היסטוריה של טראומה או שימוש בסמים, מלבד שימוש באמצעי מניעה דרך הפה. ידוע שהאישה סובלת מהדגדגן מולדת (הגדלה של הדגדגן).

מצב זה הוערך בהרחבה בילדות המוקדמת. לא היו הפרעות אנדוקריניות, כרומוזומליות או אנטומיות נוספות באותה תקופה. גם ההתפתחות הגופנית והמינית הוכרזה תקינה. בדיקה קלינית העלתה שלצעירה הבריאה היו כמה נוֹקֵב על הגוף, אבל אף אחד באזור הערווה. בנוסף, יש לו דגדגן רך והוא מתרחב לאורך של 4-5 ס"מ.

ה-crura של הדגדגן (קצה הדגדגן) מוחשי בבירור בצד הפנימי של רמוס הערווה והוא רך. אולטרסאונד טרנס-ווגינלי ובדיקת מעבדה לא גילו חריגות. בהיעדר סיבה ברורה, אין עצות שימושיות לגבי פעולה קלינית.

בהרדמה כללית, ציר הדגדגן וה-crura מוזרקים עם אפינפרין והפרין. לאחר ההזרקה שואבים את הקרורה והפיר של הדגדגן באמצעות מחט גדולה ומתקבלת כמות גדולה של דם כהה וסמיך. תוך מספר ימים האישה התאוששה לחלוטין. עם זאת, שנתיים לאחר מכן היא פיתחה כאבי דגדגן ללא נפיחות נלווית, שלא הייתה קשורה לעוררות מינית.

מקרה 2

על פי מחקר על כתב עת לרפואה מינית, אישה בת 29 פיתחה מקרה חמור של פריאפיזם דגדגן במשך חמישה ימים לאחר שנטלה את התרופות נוגדות הדיכאון בופרופיון וטרזודון. האישה נטלה תרופות מדי יום לטיפול בחשק מיני נמוך בחודשים האחרונים, והעלתה את המינון לפני שחוותה נפיחות של השפתיים וכאבים באזור הדגדגן.

למרות שהוא כבר לא נטל תרופות, הכאב והנפיחות החמירו במהלך חמשת הימים הבאים. "הכאב החליש את גופו, מכיוון שהוא לא יכול היה ללכת, לשבת או לעמוד מבלי שאחריו יתדרדר הכאב", אמרו החוקרים. בבדיקה, הרופא מצא את הדגדגן מוגדל לגודל של 2 על 0.7 ס"מ עם שינוי צבע לסגול.

לאישה ניתנו תרופה להורדת גודש דרך הפה וסודפד למשך שלושה ימים. לאחר יום אחד של נטילת התרופה כל שש שעות, הנשים נאלצו להמשיך לקחת סודאפד במשך יומיים עד שהדברים יחזרו לקדמותם, אמרו החוקרים.

סיכום

כמו שני המקרים לעיל, הגורמים לנפיחות בדגדגן ממושכת בנשים משתנים. לכן, גם סוג הטיפול שונה. למרות שפריאפיזם עלול להשפיע על גברים ונשים כאחד, זכור שמצב זה נדיר למדי. הסיכון לנפיחות ממושכת בדגדגן נמוך, אך אם אתם חווים כאב בדגדגן במשך שעות והוא לא חולף, אל תהססו לפנות לעזרה רפואית.

קרא גם:

  • 5 גורמים הגורמים לאימפוטנציה (הפרעות זיקפה)
  • 5 עובדות מעניינות על הדגדגן שלא הכרת
  • 9 סיבות לרתיחה ובליטות בשפתיים הנרתיקיות
$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found